גיל 50 פלוס מינוס: תעסוקה - פרנסה 

תופעת ה"פרישה המוקדמת", פיטורין בגיל 40 - 50, משברים "תעסוקתיים", שאיפה לעשייה אחרת, כל אלה מביאים אדם בסביבות 50 פלוס מינוס להימצא מחוץ למעגל העבודה ומחוץ ל"מרוץ התעסוקתי".

התמונה העולה מיציאה מחוץ למעגל העבודה לאלה שבגיל 50 פלוס מינוס קשה. אלפי אנשים רשומים כמובטלים לאורך שנים, רובם מדווחים על פניות אין סופיות למעסיקים פוטנציאלים שברוב המקרים אפילו תשובה שלילית לא מקבלים. חוסר ההתייחסות גורמת להרבה אנשים לחיות בתחושה של חוסר רלבנטיות קשה המובילה לירידה בביטחון העצמי ולדיכאון.

למרות שבעולם מסתמנת מגמה הרואה בעובד המבוגר יתרון עצום - כך עולה ממחקרים חדשים שנערכו בארה"ב, בישראל מגמה זו לא מורגשת. המבוגרים מייצגים כיום את המגזר הצומח ביותר בשוק העבודה, בעל הניסיון המקצועי הרב ביותר וזה שמפגין את הנאמנות הגדולה ביותר למקום העבודה. ביפאן מצאו ייעוד לעובדים מבוגרים, מורידים את היקף המשרה שלהם ל-70% והם משמשים חונכים לעובדים צעירים יותר.

קבוצת אוכלוסיה זו - מחפשי עבודה 50 פלוס מינוס - ניתנת לסווג לשתי קטגוריות:

• אלה שיש להם צורך בפרנסה וכל התלבטות בנושא עיסוק ו/או עניין לא רלבנטי
• אלה שיש להם צורך בתעסוקה ולא ברור להם ההבדל בין פרנסה לתעסוקה

אלה שיש להם צורך בפרנסה

פרנסה היא צורך קיומי, אך נוסף על הפן הכלכלי, קיים הפן הפסיכולוגי, של קיום שיגרת חיים המושתתת על עשייה והבאת תועלת. לכן, הדבר החשוב ביותר הוא היכולת להתפרנס, וקבלת המציאות כפי שהיא מהווה תנאי הכרחי המאפשר זאת. במציאות החדשה יתכן שלא תמצאו את סוג העבודה שהייתם מעדיפים לעבוד בה, ואם ברצונכם להתפרנס, עליכם לרצות את סוג העבודות שבאפשרותכם להשיג.

התמונה העולה מהמצב כיום קשה אך לא בלתי אפשרית. רבים המאמרים שנכתבו על איך להיערך למציאת מקום עבודה חדש לקבוצת גיל זו .

נכונה הגישה הדוגלת בהבלטה של היתרונות החיוביים שבידי אנשי השיער הלבן:

• קשרים עסקיים ומקצועיים שנצברו במשך שנים
• קבלת החלטות שקולה יותר, מאוזנת יותר, פחות אימפולסיבית
• יציבות תעסוקתית
• התמודדות עם מגוון רחב יותר של אנשים ועם בעיות אישיות ובינאישיות
• פרספקטיבות רחבות יותר על החיים, תבונה ושיקול דעת בעניינים עסקיים
• ניסיון מקצועי ארוך טווח שמביא איתו גם את ה"ידע הסמוי" - (לא רק את הידע הקר האקדמי מהספר- שאותו ניתן לשכפל ולהעתיק בקלות).
• לא עושים מילואים
• לא צריכים לגדל ילדים קטנים
• לא מחפשים לקדם קריירה
• מוכנים להתגמש בשכר

והבנה של המניעים מצד המעסיקים לא להעסיק עובד מבוגר:

• עודף ניסיון. חשש להעסיק מישהו מנוסה מידי, בעל אגו ו"אובר חוכם", שיקרא תיגר על סמכותם, יעיר להם על כל צעד ויעורר יותר קושי מתועלת.
•  חשש של המנהל למקומו. טבעי למדי שמנהל יחשוש להעסיק תחתיו עובד, שכבר מילא תפקידים בכירים יותר ממנו, ואשר עשוי להוות לו תחליף.
• תחנת ביניים חשש שהתפקיד המוצע, אם הוא נחות במעמד ובתנאים מתפקידים קודמים של המועמד, יהווה עבורו רק תחנה בדרך למציאת התפקיד הרצוי - בכיר יותר ומתגמל יותר.
• עלויות גבוהות. עובד מבוגר נתפס כיקר יותר ובעל ציפיות שכר גבוהות יותר, לעומת עובד צעיר, שיש לו פחות דרישות ופחות ציפיות. אופציה זולה עוד יותר היא העסקת עובד חברת כוח אדם.

כמו כן כמה סיסמאות שחוזרות בכל מאמר המלצה אך.... הן נכונות מאוד:

• הקפידו על התעדכנות טכנולוגית ומקצועית
• התייחסו לתקופת הביניים כאל הזדמנות לשנות קריירה ולהיכנס לתחום חדש
• השתמשו ברשות חברתיות, קשרים וחברים למציאת עבדוה
• לא להתבייש לגשת ללשכת העבודה ולבדוק את המשרות המוצעות
• הגדירו את מרחב הפשרות שלכם. לעיתים העבודה שתוצע לכם לא תהיה ברמת השכר ו/או כישורים שלכם
• להיות אקטיביים, ישיבה בבית ליד המחשב ו/או הפקס לא תועיל
• לראות במציאות הקשה הזדמנות לשנות כיוון תעסוקתי ואולי אופן התנהלות (להפוך לעצמאים).

אלה שיש להם צורך בתעסוקה/עשייה

לרבים מבני 50 פלוס מינוס פרנסתם מובטחת (פנסיות מכובדות, ביטוחים, נכסים).

לאנשים אלו שהיו רגילים לראות בעשייתם את פרנסתם, יש קושי להפריד בין השתיים (פרנסה - עשייה).

אנשים אלו נמצאים למעשה בעמדה מובחרת, הם שולטים על עתידם, הם יכולים אולי בפעם הראשונה בחייהם לבחור במה שטוב להם ובמה שמעניין אותם. ה"אי תלות" בצורך להתפרנס יכול להיות משחרר ביותר ושוב, לאפשר לאותו אדם להגשים חלומות רדומים.

לרוב הגשמת החלומות האלו מביאה איתה פרנסה לא מבוטלת

לאלה שנמצאים בקבוצה זו נותר לנו להמליץ על תהליך אימוני שיאפשר להם להתמודד עם ההפרדה הנחוצה בין פרנסה לעשייה ובהגדרת חזונם.